מהו הפטר בהליכי חדלות פירעון?

ככלל, הפטר הוא הליך משפטי שמעניק לחייב "פטור" מהחובות שנוצרו עד תחילת ההליכים המשפטיים המאפשרים את מתן ההפטר והם הליכי חדלות פירעון, לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שבוטלה עם כניסתו של לתוקף של חוק חדלות הפירעון ב- 15 לספטמבר, 2019. 

ההפטר הנחשק ביותר בקרב חייבים הוא, מטבע הדברים, הפטר לאלתר שניתן לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים ועם מתן הצו לשיקום כלכלי וזאת כאשר כושר השתכרותו אינו עולה לכדי יותר מדמי המחיה שנקבעו לו לפי החוק. 

סעיף 167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, קובע כך:

 (א)  בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט': הפטר, לאלתר.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג), אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

           (ג)   נתן בית המשפט ליחיד הפטר לאלתר, רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, או חלק מהנכסים כאמור, ייכללו בנכסי קופת הנשייה, בכפוף למגבלות שבסעיף 164(א) ו-(ב), וכן רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להורות כאמור לגבי נכסים מסוימים גם לתקופה העולה על שלוש שנים.

עם זאת, מהפרקטיקה עולה כי מתן הפטר לאלתר הוא יחסית נדיר וכי בתי המשפט אינם ממהרים להעניק הפטרים שכאלה. 

מרבית ההפטרים שניתנים נקבעים לפי סעיף 174 לחוק ולאחר שהיחיד עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי שקבע לו בית המשפט. 

סעיף 174 לחוק קובע כך: 

174. 

(א)  בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 – עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה.

(ב)  אין בהפטר –

(1)   כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131;

(2)   כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138, ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.

(ג)   הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור.

קבלת הפטר בהליך חדלות פירעון פוטרת את היחיד בהליך מיתרת החובות שעדיין לא נפרעו בהליך ושלא ניתן לפרוע מהנכסים שהתקבלו ומצויים בקופת הנשייה. 

התוצאה הרצויה מבחינת היחיד לסיום הליך חדלות פירעון היא מתן הפטר אולם חשוב להדגיש כי הליך חדלות פירעון אינו מוכרח להסתיים בהפטר וישנם עוד תוצאות, רצויות פחות מבחינת היחיד, לסיום ההליך שבהן הוא אינו מקבל הפטר. 

סעיף 174(ג) קובע כי הממונה יעניק ליחיד אישור כי הוא עמד בתנאים המפורטים בצו האמור, ולאחר מכן יינתן לו צו הפטר הפוטר אותו מתשלום חובות העבר שיצר עד למועד צו לפתיחת הליכים וזאת גם אם קופת הנשייה לא מאפשרת תשלום מלוא גובה תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב עם פתיחת ההליכים. 

קיימים מספר הבדלים בין ההפטרים הניתנים לפי פקודת פשיטת הרגל ובין ההפטרים הניתנים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והעיקרי שבהם הוא זה שבפשיטת רגל ההפטר ניתן בצו שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בעוד שההפטר שניתן בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא חלק בלתי נפרד מההליך וניתן לאחר מילוי התנאים שנקבעו בצו השיקום הכלכלי. 

כחלק ממתן ההפטר תביעות החוב שאושרו ישולמו, ככל הניתן, באופן יחסי לגובהן ולפי סדרי הקדימות על פי דין מהכספים שהצטברו בקופת הנשייה, אולם חשוב להדגיש כי גם לאחר מתן ההפטר החייב עדיין יהיה מחויב לשתף פעולה עם הנאמן בקיום תנאי הצו לשיקום כלכלי כפי שקבע בית המשפט. ככל והיחיד יחדל מלשתף פעולה עם הנאמן, גם לאחר מתן ההפטר, הרי שניתן יהיה לבטל את ההפטר. הדבר נכון גם יתגלו עובדות מהותיות הרלוונטיות לעניין ושלא היו ידועות לממונה או לנאמן בעת מתן ההפטר. 

השינויים בהפטר בין פקודת פשיטת הרגל וחוק חדלות הפירעון נובעים בעיקר מהתגברות הגישה הדוגלת בשיקומו של היחיד ובהחזרתו לפעילות כלכלית יצרנית במשק ככל הניתן מוקדם. עם זאת, יש הסוברים כי מעמדו של ההפטר דווקא נחלש וירדה קרנו משום הקלות הלכאורית בה ניתן יהיה לבטל את ההפטר בנסיבות מסוימות ובעיקר בשל אי שיתוף פעולה או בהתקיימות עובדות שלא היו ידועות בעת מתן ההפטר, כאמור לעיל. 

שאלה נפוצה בקרב חייבים היא האם ההפטר פוטר גם את הערבים שחתמו על ערבויות לטובתם. התשובה היא כי אין במתן ההפטר לחייב עצמו משום מתן הפטר לצדדים שלישיים והחובות ימשיכו לחול עליהם בנפרד. היינו, במידה והחייב קיבל הפטר מחובות העבר והיו לו ערבים שחתמו עבורו על כתבי ערבות, הם יצטרכו לעמוד באותם ערבויות ולשלם את הכספים להם היו ערבים. 

ככלל, הפטר כולל בתוכו את כלל החובות שיצר היחיד עד מועד מתן צו פתיחת ההליכים אולם, סעיף 175 לחוק קובע כי ישנם חובות אשר לא ייכללו בהפטר.  

הסעיף קובע כך:

175. (א)  ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:

(1)   תשלום עונשי;

(2)   חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001;

(3)   חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:

(1)   ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים;

(2)   חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

           (ג)   נוסף על האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה.

אנו רואים כי המחוקק קבע כי החובות המפורטים להלן לא ייכללו בהפטר בשל מהות החובות עצמם ו/או בשל הנסיבות בהן נוצרו אותם חובות שבשלן לא  ראוי לכלול אותם בהפטר: 

  1. תשלומים עונשיים כגון קנסות תעבורה, קנסות בגין עבירות פליליות, עיצומים כספיים שהוטלו בידי רשויות המדינה וכו'. 
  2. חובות שנוצרו מעבירות מרמה, גניבה, עבירת מין או עבירת אלימות חמורה, כפי שמוגדר בחוק זכויות נפגעי עבירה.
  3. חובות הנובעים מאי תשלום דמי מזונות (בנסיבות מיוחדות בית המשפט רשאי להחריג חוב וזה וכן להכליל אותו בהפטר). 

אולם ולמרות האמור, בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי לקבוע כי ההפטר יחול על החובות האמורים בתנאים שיקבע ובנסיבות חריגות. 

ביטול הפטר שניתן ליחיד- 

בנסיבות מסוימות רשאי בית המשפט לבטל הפטר שכבר ניתן על ידו ו/או להורות על שינויו של הצו לשיקום כלכלי שניתן בעניינו של היחיד.

176. (א)  בית המשפט רשאי, בכל עת, להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות סעיף 163(ג) עד (ה);

(2)   היחיד לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה כאמור בסעיף 174(ב)(2) או הפר, לאחר מועד ההפטר, תנאי מהותי מתנאי הצו לשיקום כלכלי כאמור באותו סעיף.

           (ב)  ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו.

לפיכך, נראה כי במקרים הבאים בית המשפט רשאי לבטל הפטר, או להימנע מלתת אותו:

  1. התגלו לבית המשפט עובדות חדשות שאילו היו ידועות לו לפני מתן ההפטר היו מובילות להארכת תקופת התשלומים. 
  2. החייב התבקש על ידי הנאמן לשתף פעולה או לסייע לו לאחר מתן ההפטר אולם לא עשה כן. 
  3. החייב הפר תנאי מהותי מהתנאים שנקבעו בצו לשיקום כלכלי או בתנאים שצוינו למתן ההפטר וזאת לאחר מתן ההפטר.
× צרו קשר בוואטסאפ
דילוג לתוכן