צוואה הדדית

חוק הירושה קובע בסעיף 8 כי בני זוג רשאים לכתוב צוואה המכונה "צוואה הדדית" של שניהם. 

למעשה מדובר בצוואות של כל אחד מבני הזוג אשר מסתמכות האחת על שניה, ועל ההוראות המופיעות בהן.

צוואה הדדית, או צוואות הדדיות, יכולות להיערך על גבי מסמך אחד משותף לשני בני הזוג כאשר הוא חתום על ידי שניהם או על גבי שני מסמכים שונים. 

ישנן מספר סיבות שבני זוג יכולים להחליט על עריכת צוואה הדדית אך מדובר בעיקר על מצבים בהם בני הזוג מעוניינים להבטיח את בטחונו הכלכלי של בן הזוג שייוותר בחיים לאחר פטירתו של השני, מבלי שהיורשים על פי דין או היורשים בצוואה יהיו זכאים לקבל את הנכסים שנותרו בעיזבון וחלילה לפגום באיכות חייו של בן הזוג הנותר ו/או בביטחונו הכלכלי. 

צוואה הדדית אינה מגבילה את המצווים מלקבוע את רצונם המלא לחלק באופן חופשי את רכושם לאחר פטירתם, וכל אחד מהם יכול לקבוע כי בן הזוג הנותר יכול לעשות ככל שהוא רואה לנכון ברכוש שירש מבן הזוג שנפטר, או לקבוע הוראות מגבילות שיבטיחו את החלוקה לילדיהם ולמנוע מבן זוג עתידי לקבל לחזקתו את הנכסים של בן הזוג שהלך לעולמו. 

בשונה מהליך ביטול צוואה רגיל (אלא אם יש הוראה אחרת בצוואה ההדדית עצמה), ניתן לבטל צוואה הדדית אך ורק באופן הבא-

1. כאשר שני המצווים מצויים עדיין בחיים, היינו פטירת בן זוג מבטלת את האפשרות מבן הזוג הנותר לשנות את הצוואה ההדדית. אם שני בני הזוג בחיים, בן הזוג המבקש לבצע את השינוי מחויב להודיע לבן הזוג השני על ביטול הצוואה ההדדית ואז הצוואה (או שתי הצוואות) מבוטלת. 

2. אם נפטר אחד מבני הזוג וטרם חולק העיזבון, רשאי בן הזוג הנותר לוותר על חלקו בעיזבון בכדי לבטל את הצוואה או להשיב את החלק שירש מבן הזוג המנוח, אם העיזבון כבר חולק.