צוואות וירושות

עם הליכתו של אדם מן העולם, יש לחלק את הרכוש שצבר במהלך חייו (ככל שצבר רכוש ונכסים). חוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כי ככל ואותו אדם לא הותיר הוראות ברורות לגבי מה שייעשה ברכושו, הרכוש יחולק לפי היורשים על פי דין הקבועים בחוק הירושה. 

את ההוראות לגבי אופן החלוקה של הנכסים האמורים, קובע האדם עוד בחייו באמצעות עריכת צוואה. 

לפיכך, עם פטירתו של אדם, יש להבחין בין מצב בו הוא הותיר צוואה ובין מצב בו לא הותיר צוואה ואז החלוקה תעשה על פי הוראות החוק. 

כמובן, וכפי שניתן להבין מהוראות החוק, אין חובה על אדם להשאיר צוואה, אולם מומלץ מאוד, בעיקר כאשר מדובר במוריש (כינוי לאדם שמשאיר אחריו נכסים/התחייבויות לחלוקה) בעל נכסים רבים ו/או כאשר לאותו אדם יש רצון ברור לחלוקה אחרת מזו הקבועה בחוק הירושה. 

אם הניח המוריש צוואה, הרי שלאחר מותו יש להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לקיים את הצוואה ולהוציאה אל הפועל- היינו, להגיש בקשה לקיום צוואה. אם לא הניח המוריש צוואה, הרי שעל יורשיו על פי דין (בין אם כולם, ובין אם אחד מהם) להגיש בקשה לקבלת צו ירושה.