עיכוב יציאה מהארץ הוא אחד מההגבלות המשמעותיות ביותר המוטלות על חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון שכן יש כאן הגבלה משמעותית על חופש התנועה של אדם שהוכר כזכות חוקתית בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו").

מה זה עיכוב יציאה מהארץ

סעיף 284 לחוק חדלות פירעון ושיקול כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") קובע כי:

284. (א). בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד – של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו, לתקופה שיקבע, אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד לצאת מן הארץ וכי יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע בחקירת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו.

מהאמור לעיל עולה כי לבית המשפט קיימת הסמכות החוקית לעכב את יציאתו של אדם לחו"ל אם נטען לגביו כי יציאתו עלולה לסכל את פירעון חובותיו.

מתי מוטל עיכוב יציאה מהארץ על היחיד

בשלב הראשון של ניהול ההליך מוטלת על היחיד שהגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים הגבלה על יציאתו מהארץ עם מתן הצו, לצד הגבלות נוספות.

סוגיית עיכוב יציאה מהארץ של אדם במהלך ניהול הליכי חדלות פירעון הינה סוגיה רגישה וישנם רבים הטוענים כי שאלת יציאתו של יחיד המצוי בהליכי חדלות פירעון כלל אינה ראויה  ולו בשל הנראות הציבורית והחברתית לפיה על אדם המצוי בהליכי חדלות פירעון בשל חוסר יכולתו לשלם את חובותיו, מוטלת החובה לנהוג בצניעות מתבקשת ונטען כי נופש בחו"ל הינו דבר המשקף, או נטען לגביו כי משקף, רווחה כלכלית מסוימת.

לפי אותה טענה, אם אדם הגיע להליכי חדלות פירעון וידו משגת, בין במישרין ובין בעקיפין, את האמצעים הכלכליים לנפוש בחו"ל, הרי שראוי יעשה לו ייקח את אותם אמצעים כלכליים ויעשיר באמצעותם של קופת הנשייה.

לכאורה, זו טענה לגיטימית.

טענות כנגד הטלת עיכוב יציאה מהארץ-

העוסקים במלאכת ייצוג חייבים עשויים לטעון מספר טענות כנגד צו עיכוב היציאה של היחיד מהארץ.

לעיתים נשמעות טענות כי מחוז ספציפי מקשה יותר (או פחות) בעניין הסרת צו עיכוב היציאה אולם לגופו של עניין עורך דין לחדלות פירעון בירושלים, עורך דין לחדלות פירעון בבאר שבע או עורך דין לחדלות פירעון בתל אביב, יטענו את אותן טענות וכי הלכה למעשה ההגבלה מוטלת לפי נהלים ברורים של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ולפיכך לא נראה שישנה דיפרנציאציה בין המחוזות בעניין זה.

לגופו של עניין-

ראשית, חשוב מאוד לזכור כי בדרך כלל כשיחיד המצוי בהליכי חדלות פירעון רוצה לצאת לחו"ל במהלך ניהול ההליכים, מדובר על ברוב המוחלט של המקרים על מימון הנסיעה לא ממקורותיו האישיים, בין הישירים ובין העקיפים (כספים שמשתכר מעבודתו, כספים שנצברו עבורו בקופות סוציאליות למיניהם וכו')  אלא ממקורות של צדדים שלישיים המשלמים עבורו את הנסיעה ובדרך כלל כוללים אף את הוצאות השהייה בחוץ לארץ, ובדרך כלל המדובר בבני משפחה, הורים, ילדים, אחים, חברים וכו'. עוד נטען לטעון כי לא יעלה על הדעת שאותם גורמים שלישיים יעבירו את הכספים עמם הם מעוניינים לשלם את הוצאות הנסיעה של היחיד ויעבירו אותם לנושיו שכן לא הם החייבים בחובות היחיד.

שנית,  חשוב להדגיש כי ההליך, הליך חדלות פירעון, הוא לא הליך עונשי. בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא מצוין, כמו גם בדברי ההסבר לחוק או בהצעת החוק, כי אחת ממטרותיו הן עונשיות, היינו החוק לא בא להעניש את היחיד ולמנוע ממנו, בשל חובותיו, את יציאתו לחו"ל.

עיכוב יציאה מהארץ בהליכי חדלות פירעון

טענה אחרונה שניתן לטעון היא כי דווקא יחיד שיוצא לנפוש, ולא משנה עכשיו אם בארץ או בחו"ל, חוזר עובד טוב יותר טוב, עם יותר מרץ ואז יכולת ההשתכרות שלו גבוהה יותר וכך אף מושגת המטרה השנייה של החוק והיא להשיא את נכסי היחיד לשם מימושם והעשרת קופת הנשייה.

דברי ההסבר בחוק-

בדברי ההסבר לסעיף 284 לחוק צוין כי:

"סעיף 284 מוצא להסמיך את בית המשפט להורות על עיכוב יציאתו מהארץ של חייב, וביחס לחייב שהוא תאגיד – גם של חבר התאגיד או נושא משרה בו. זאת אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי יציאתו של אותו אדם מהארץ עלולה לסכל את הליכי חדלות הפירעון."

גם סעיף 57א לפקודת פשיטת הרגל, שבוטלה כאמור עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התייחס לסוגיה ובו צוין כי:

"57א. משניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ;

מפאת חשיבות הנושא, ובשל העובדה כי לולא היה ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ יחידים יכלו להימלט מנושיהם והאחרונים היו מוצאים עצמם עומדים בפני שוקת שבורה, כבר בעת מתן הצו לפתיחת הליכים, ולפי סעיף 121(6(א) לחוק, נקבע כי על היחיד יוטל עיכוב יציאה מהארץ (בנוסף להגבלות השונות שמוטלות עליו בעת מתן הצו).

מועד הטלת עיכוב היציאה-

121. עם מתן צו לפתיחת הליכים –

(א)   יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א': הגבלות, לפרק ז' לפי הוראות אותו סימן;

אם כך ניתן לראות כי צו עיכוב היציאה כנגד היחיד מוטל עם מתן הצו לפתיחת הליכים כחלק מההגבלות המוטלות על היחיד (וביניהן- איסור על שימוש בכרטיסי אשראי, איסור על שימוש בהמחאות, איסור על ייסוד ו/או החזקה במניות של תאגיד וכמובן, כאמור, איסור על יציאה מהארץ).

האם ניתן להסיר את צו העיכוב-

בפרקטיקה ניתן לעיתים להסיר את צו עיכוב היציאה מהארץ, כמובן לתקופת זמן מאוד ברורה, מוגדרת, לשם יציאתו של החייב לחו"ל וכמובן חזרתו.

בשביל להבטיח שאותו חייב ייצא לחו"ל אבל גם יחזור, נקבע, או נהוג לקבוע, שהחייבים צריכים להעמיד מספר בטוחות לשם כך שיינתן להם אותו ביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ, וזה בדרך כלל ערבויות, ערבויות בנקאיות, ערבויות אישיות של צדדים שלישיים וכמעט תמיד ערבים איכותיים (בדרך כלל כאלה שאינם חייבים בהוצאה לפועל ובעלי משכורות קבועות או נכסים).

שאלת עיכוב היציאה לא נעלמה, כמובן, מעיני המחוקק והגופים הממונים על ההליך.

הממונה על הליכי חדלות הפירעון, שהוא הגוף הרשמי במדינה אשר אחראי על ניהול הליכי חדלות הפירעון, קבע מספר נהלים לגבי הנושאים השונים העולים במהלך הליכי חדלות פירעון ואותם ניתן למצוא באתר האינטרנט שלו, כאשר אחד הנהלים דן בנושא הסרת עיכוב היציאה לגבי יחיד במהלך ניהול הליכי חדלות פירעון.

נוהל מס' 5 לנהלי הממונה על הליכי חדלות הפירעון מיום 27.1.2020 דן באופן בו ניתן להסיר עיכוב יציאה מהארץ מפרט באריכות איך, מתי ובאילו תנאים ניתן להסיר את צו עיכוב היציאה. הנוהל עצמו מאוד מפורט וממצה ומסביר את אופן הגשת הבקשה להסרת עיכוב היציאה והערובות שיצטרך היחיד להעמיד לשם כך.