השלבים בחוק חדלות פירעון מתחלקים, ככלל, לשתי תקופות עיקריות. התקופה הראשונה, המתחילה עם הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, נמשכת במתן הצו לפתיחת הליכים (תקופה המכונה "תקופת הביניים") ומסתיימת בדיון לצו לשיקום כלכלי בפני בית המשפט. התקופה השנייה, מתחילה לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי ונמשכת  עד למתן ההפטר החלוט מחובותיו של היחיד.

השלבים בחוק חדלות פירעון- התקופה הראשונה

השלב הראשון של השלבים בחוק חדלות פירעון מתחיל עם הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, כאשר החייב, או כפי שהוא מוגדר בחוק, "היחיד", מצוי במצב של חדלות פירעון. הגשת הבקשה מתחילה את התקופה הראשונה בהליך שנמשכת ממועד הגשת הבקשה ועד למועד מתן הצו לשיקום כלכלי במועד הדיון בפני בית המשפט.

הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי החייב, על ידי הנושים שלו (במקרים מסוימים) או על ידי היועץ המשפטי לממשלה ואז היא תוגש לבית המשפט.

סעיף 102 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") קובע כי:

102. אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד:

(1)  היחיד;

(2)  נושה;

(3)  היועץ המשפטי לממשלה.

אם סך חובותיו של החייב עולה על 150,000 ₪, ייפתח תיק בבית משפט השלום ואם סך החובות נמוך מ- 150,000 ₪, הבקשה תופנה ללשכת ההוצאה לפועל בה מתקיימים הליכי חדלות פירעון.   

השלב השני של השלבים בחוק חדלות פירעון מתחיל בבחינת הבקשה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, ומתן הצו לפתיחת הליכים על ידו, במידה והחליט הממונה כי בנסיבות העניין יש מקום לתת צו לפתיחת הליכים, כמובן בתנאי שהתנאים המקדמיים מתקיימים.

מועד מתן הצו לפתיחת הליכים-

החלטת הממונה צריכה להינתן תוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה אולם תקופה זו יכולה להתארך ככל ונדרש לממונה מידע נוסף מהחייב או מגורמים אחרים.

סעיפים 104 ו- 105 לחוק קובעים כי:

104. (א)  היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:

(1)   הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;

 (2)   סך חובותיו עולה על 149,559.43 שקלים חדשים.

סעיף 108 לחוק קובע כי במידה וצד ג' סבור כי יש במתן הצו משום פגיעה בו, רשאי הוא להגיש לבית המשפט, תוך 45 ימים מיום פרסום הצו, בקשה לביטולו ובית המשפט יחליט בבקשת הביטול וכל הנלווה אליה בהקדם האפשרי.

108. (א)  הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף 106, בקשה לביטולו; המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה.

           (ב)  הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה.

           (ג)   דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-14 ימים מיום ההחלטה.

           (ד)  שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.

           (ה)  השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה.

מהם השלבים בהליך חדלות פירעון

תוצאות הצו לפתיחת הליכים-

השלב השלישי של השלבים בחוק חדלות פירעון הוא ביצוע מספר פעולות לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

בין יתר  הפעולות המבוצעות ישנן כאלה הבאות לשיפור מצבו של היחיד-

  1. ביטול הליכי הגבייה הפרטניים כנגד היחיד בלשכות ההוצאה לפועל,
  2. ביטול הגבלה על חידוש והחזקת רישיון נהיגה.  
  3. מתן אפשרות ליחיד לפתוח חשבון בנק.
  4. מתן אפשרות ליחיד להחזיק כרטיס חיוב מיידי (דיירקט).

ההגבלות המוטלות על היחיד-

לצד פעולות אלה, ישנן הגבלות שונות המוטלות על היחיד-

  1. הטלת עיכוב יציאה מהארץ על היחיד.
  2. הטלת איסור על היחיד מלהקים או להחזיק בתאגיד.
  3. איסור על שימוש בהמחאות.
  4. איסור על קבלת אשראי ושימוש בכרטיסי אשראי.

סעיף 142 לחוק קובע כי:

(1)  הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;

(2)  עיכוב יציאת היחיד מהארץ;

(3)  הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

 (4)  (א)   הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה

""כרטיס חיוב" ו"כרטיס בנק"" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

התחייבויות היחיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים-

מלבד ההגבלות הללו, מוטלות על היחיד החובה למלא אחר ההוראות הבאות-

  1. למלא דיווח דו חודשי בדבר ההוצאות וההכנסות השוטפים שלו.
  2. לשלם תשלום חודשי לקופת הנשייה.

סעיפים 121, 122 ו- 123 לחוק קובעים כדלהלן:

121. עם מתן צו לפתיחת הליכים –

(1)  נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;

(2)  לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;

(3)  יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב', בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות;

(4)  לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

מינוי נאמן, מטרותיו ותפקידיו-

אחד הדברים החשובים ביותר שקורים בעת מתן הצו לפתיחת הליכים הוא מינוי נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון. הנאמן ממונה על ידי הממונה על הליכי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי במשרד המשפטים (בשמו הקודם- הכונס הרשמי) והוא בדרך כלל עורך דין (יכול להיות גם רואה חשבון) והוא מהווה למעשה את ידו הארוכה של הממונה בניהול פרטני וקרוב של ההליכים המתנהלים כנגד היחיד.

סעיף 125 לחוק קובע כי:

125. (א)  הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.

           (ב)  הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126, על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו.

           (ג)   הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.

           (ד)  הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.

           (ה)  הממונה יפרסם מדי רבעון, באתר האינטרנט שלו, את מספר התיקים שקיבל כל נאמן לטיפולו ברבעון החולף.

תפקידיו ומטרותיו של הנאמן-

מטרת הנאמן הוא לבחון את התנהלותו הכלכלית של היחיד, את מידת שיתוף הפעולה שלו, את נסיבות הסתבכותו, את עמידתו או אי עמידתו בתשלומים החודשיים, לנתח את הדו"חות החודשיים, לבחון האם השתנו הנסיבות של היחיד במהלך ההליכים ובכלל לנהל באופן הדוק את הקשר של הממונה על הליכי חדלות הפירעון עם היחיד.

 סעיפים 130, 131 ו- 132 לחוק קובעים כי:

130. (א)  תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.

           (ב)  במסגרת תפקידו, הנאמן –

(1)   יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה, לפי הוראות סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז';

(2)   יכריע בתביעות החוב לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד';

(3)   יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד';

(4)   יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים, כאמור בסעיף 168;

(5)   יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד', בכפוף להוראות סעיף 159 ולפי הוראות הצו לשיקום כלכלי;

(6)   יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד', ובכפוף להוראות סעיף 159.

131. הנאמן מוסמך לשם מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה רשאי לעשותה, וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור, אלא באישור מראש מאת הנאמן; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של פעולות.

השלבים בחוק חדלות פירעון- תקופת הביניים

בשלב הרביעי של השלבים בחוק חדלות פירעון מתחילה בדיקה שאורכת כתשעה חודשים שבמהלכה הנאמן שמונה ליישום הליכי חדלות הפירעון בוחן את תביעות החוב שהוגשו ומאשר או דוחה אותן, בוחן את הבקשה שהוגשה על ידי החייב, את מצבת החובות, מספר הנושים, את יכולתו הכלכלית של החייב להתפרנס, את תום ליבו במהלך יצירת החובות, ולמעשה כל שיקול אחר הרלוונטי לעניין, ולאחר שקלול כלל הנסיבות האמורות מגבש לחייב תכנית שיקום כלכלית שבסופה עתיד החייב לקבל הפטר מחובות העבר ולהשתלב בחזרה במעגל החיים הכלכלי בחברה.

סעיף 153 לחוק קובע כי:

153. (א)  עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה – דוח ממצאי הבדיקה).

במהלך התקופה יגיש הנאמן לממונה דו"חות תקופתיים על הנכסים שהצטברו בקופת הנשייה.

הדו"ח המסכם של הנאמן לממונה-

בשלב החמישי של השלבים בחוק חדלות פירעון הנאמן יכין דו"ח מסכם מסודר בו הוא יגבש את התשתית העובדתית הנדרשת לשם מתן הצו לשיקום כלכלי, במידה והחייב עמד בהתחייבויותיו, ויעבירו לממונה. הממונה יגבש תכנית שיקום כלכלי ויעבירה לאישור בית המשפט,, בתקווה שהתכנית תאפשר לחייב לפרוע את חובותיו על ידי מימוש נכסיו, ככל שאלה ניתנים למימוש, ועל ידי הכנסתו השוטפת.

סעיף 154 לחוק קובע כי:

154. (א)  הממונה יגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד (בסימן זה – הצעת הממונה).

           (ב)  הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי לפי פרק ח': צו לשיקום כלכלי, וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה –

(1)   ההמצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה;

(2)   התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על היחיד חובת תשלומים לפי סימן ב': חובת תשלומים, לפרק ח' או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן ג': הפטר לאלתר, לפרק האמור;

(3)   התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים לפי סעיף 163.

           (ג)   הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

השלבים בחוק חדלות פירעון- תקופת השיקום הכלכלי

 תקופת השיקום הכלכלי-                                                                                                "

בשלב השישי של השלבים בחוק חדלות פירעון מתקיים דיון בפני בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, בהתאם לנסיבות, וניתן ליחיד צו לשיקום כלכלי, אם הנסיבות מאפשרות זאת. במעמד הדיון נקבע ליחיד תכנית פירעון שמביאה לידי ביטוי את הדו"חות שהוכנו על ידי הנאמן והממונה לפיהם נקבע ליחיד סכום כסף כלשהו שאמור להיות משולם לקופת הנשייה בתשלומים שייפרסו, ככלל, משך 3 שנים, ולמעשה מתחילה התקופה השנייה בהליך, המכונה "תקופת השיקום הכלכלי".

סעיף 161 לחוק קובע כי:

161. (א)  לאחר הגשת הצעת הממונה לפי סעיף 154, ולאחר שקיים דיון בהצעתו, יקבע בית המשפט, בהקדם האפשרי, בצו לשיקום כלכלי שייתן, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי.

תקופת השיקום הכלכלי-

סעיפים 162 ו- 163 לחוק מפרטים את חובת התשלומים, גובהם ומשך התקופה בה ישולמו:

162. (א)  בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, לפי הוראות אלה:

(1)   גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), לא היה ליחיד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי סעיף 175(א)(1), רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו;

(3)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

163. (א)  תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

השלבים בחוק חדלות פירעון- קבלת ההפטר

בשלב השביעי בשלבים של חוק חדלות פירעון מקבל החייב את ההפטר המיוחל בו הוא מופטר מכל חובותיו, וזאת כמובן במידה ועמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי שניתן, ובכלל זה עמד בתשלומים החודשיים, שיתף פעולה מלא עם הנאמן, הממונה וכל הגורמים והתנהל באופן כללי בתום לב, וכמובן שלא נוצרה מניעה אחרת.

סעיף 174 לחוק קובע כי:

174. (א)  בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 – עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה.

           (ב)  אין בהפטר –

(1)   כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131;

(2)   כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138, ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.

           (ג)   הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור.

חובות שאינם נכללים בהפטר-

עם זאת, חשוב להדגיש כי אף על פי כי הליך חדלות פירעון הוא ההליך המקיף ביותר למחיקת חובות של יחידים, ישנם חובות שאינם נכללים בהפטר ובמידה והיחיד חב בהם, חובות אלה יוחרגו מההפטר והיחיד ייאלץ לעמוד בהם אף לאחר קבלת ההפטר.

סעיף 175 לחוק קובע כי:

175. (א)  ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:

(1)   תשלום עונשי;

(2)   חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001;

(3)   חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:

(1)   ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים;

(2)   חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.