תקופת הביניים בחדלות פירעון מתחילה ממועד קבלת הצו לפתיחת הליכים ונמשכת עד למתן הצו לשיקום כלכלי. פרק ז' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") קובע כי התקופה ממתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי תכונה "תקופת הביניים" ומפרט את ההגבלות שיוטלו על היחיד במהלך תקופה זו.

תקופת הביניים בחדלות פירעון- הוראות החוק

142. בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי (בחלק זה – תקופת הביניים) יחולו על היחיד הגבלות אלה:

תקופת הביניים- בדיקות הנאמן והדו"חות לממונה

בתקופת הביניים בחדלות פירעון ישלח היחיד דו"ח דו חודשי לנאמן בו ידווח על הוצאותיו והכנסותיו, ובמקביל הנאמן יערוך את הבדיקות אותן הוא מחויב לערוך לגבי נסיבות הסתבכותו של החייב ומצבו הכלכלי.

סעיף 144 לחוק קובע כי:

144. עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד, ובכלל זה בעניין הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, בעניין תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, והכול בהתאם להוראות סימן זה (בסימן זה – בדיקת המצב הכלכלי).

תקופת הביניים בהליך חדלות פירעון מתחילה עם מתן הצו לפתיחת הליכים ונמשכת עד למתן הצו לשיקום כלכלי

סעיף 145 לחוק קובע כי:

145. במסגרת בדיקת המצב הכלכלי, הנאמן יעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) או 117.

תקופת הביניים בחדלות פירעון- הגבלות על היחיד

כמו כן, יוטלו על החייב המגבלות הבאות , בכדי לשמר את המצב הנוכחי של החייב עד לתום הבדיקות המנוהלות בעניינו.

ההגבלות שמוטלות בדרך כלל על היחיד הן:

  1. הגבלה על החזקת דרכון ישראלי או תעודת מעבר.
  2. עיכוב יציאה מהארץ.
  3. הגדרת היחיד כחייב מוגבל מיוחד בבנקים כך שלא יתאפשר לו, בין היתר, לעשות שימוש בהמחאות או בכרטיסי אשראי, מלבד כרטיסי דביט (כרטיסי חיוב ישיר שאינם מאפשרים כניסה ליתרת חובה).
  4. ואיסור על הקמה של תאגיד וחברה בע"מ.

למרות זאת, לממונה קיים שיקול דעת האם להסיר את ההגבלות האמורות, או חלקן, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין או אם הוא קבע כי יהיה בכך דווקא משום שיפור מצבם של הנושים ולטובת ההליך בכללותו ורשאי הוא לקבוע ערבות אותה יספק החייב לשם הסרת ההגבלה האמורה.  

במהלך תקופת הביניים נערכות בדיקות מצבו הכלכלי של החייב והממונה קובע לו את התשלומים החודשיים אותם עליו לשלם לקופת הנשייה, לאחר שקלול דמי המחיה הדרושים לו לקיום בכבוד.

דמי המחיה הם הכספים להם נדרש החייב לשם קיום בכבוד תוך שקלול כלל הוצאותיו, ובכלל זה הוצאות ילדיו הסמוכים על שולחנו, וכלל הכנסותיו, ובכלל זה הכנסות בן זוגו וילדיו שהוצאותיהם נכללו בחישוב האמור, והכל בכפוף לנסיבות של כל מקרה לגופו.

 במידה והשתנו הנסיבות שבגינן נקבעו דמי המחיה, רשאי הממונה, לבקשת החייב עצמו או נושה, לשנות את החישוב האמור הן לשם הפחתה של דמי המחיה והן לשם הגדלתו.

הפעלת עסק היחיד במהלך תקופת הביניים

סעיף 157 לחוק קובע פעולה נוספת אשר רשאי הממונה לבצע בתקופת הביניים והיא הפעלת עסקו של החייב, בין אם בהסכמתו או לפי בקשתו, ובין אם ללא הסכמתו אם ראה לנכון לבצע זאת לשם העשרת קופת הנשייה וטובת הנושים וההליך.

157. (א)  הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים.

בסוף תקופת הביניים יוציא הנאמן דו"ח על התנהלות היחיד במהלך תקופת הביניים, האם שולמו התשלומים החודשיים, האם היחיד דיווח במועד ובכלל יסקור ויתאר את כל ממצאי הבדיקה שערך בנוגע לנסיבות הסתבכות היחיד. את הדו"ח ישלח הנאמן לממונה ולאחר מכן יישלח הדו"ח, עם הערות הממונה, לבית המשפט ובהסתמך עליו יינתן הצו לשיקום כלכלי.

דו"ח מסכם של ממצאי בדיקת הנאמן

סעיף 153 לחוק קובע כי:

153. (א)  עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה – דוח ממצאי הבדיקה).