תקופת הביניים בחדלות פירעון מתחילה ממועד קבלת הצו לפתיחת הליכים ונמשכת עד למתן הצו לשיקום כלכלי. פרק ז' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") קובע כי התקופה ממתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי תכונה "תקופת הביניים" ומפרט את ההגבלות שיוטלו על היחיד במהלך תקופה זו.

תקופת הביניים בחדלות פירעון- הוראות החוק

142. בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי (בחלק זה – תקופת הביניים) יחולו על היחיד הגבלות אלה:

(1)  הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;

(2)  עיכוב יציאת היחיד מהארץ;

(3)  הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

 (4)  (א)   הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה –

""כרטיס חיוב" ו"כרטיס בנק"" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"כרטיס חיוב מיידי" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל;

 (ב)   דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד" ובסופה יבוא "על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה;

(5)  הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

תקופת הביניים- בדיקות הנאמן והדו"חות לממונה

בתקופת הביניים בחדלות פירעון ישלח היחיד דו"ח דו חודשי לנאמן בו ידווח על הוצאותיו והכנסותיו, ובמקביל הנאמן יערוך את הבדיקות אותן הוא מחויב לערוך לגבי נסיבות הסתבכותו של החייב ומצבו הכלכלי.

סעיף 144 לחוק קובע כי:

144. עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד, ובכלל זה בעניין הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, בעניין תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, והכול בהתאם להוראות סימן זה (בסימן זה – בדיקת המצב הכלכלי).

תקופת הביניים בהליך חדלות פירעון מתחילה עם מתן הצו לפתיחת הליכים ונמשכת עד למתן הצו לשיקום כלכלי

סעיף 145 לחוק קובע כי:

145. במסגרת בדיקת המצב הכלכלי, הנאמן יעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) או 117.

תקופת הביניים בחדלות פירעון- הגבלות על היחיד

כמו כן, יוטלו על החייב המגבלות הבאות , בכדי לשמר את המצב הנוכחי של החייב עד לתום הבדיקות המנוהלות בעניינו.

ההגבלות שמוטלות בדרך כלל על היחיד הן:

  1. הגבלה על החזקת דרכון ישראלי או תעודת מעבר.
  2. עיכוב יציאה מהארץ.
  3. הגדרת היחיד כחייב מוגבל מיוחד בבנקים כך שלא יתאפשר לו, בין היתר, לעשות שימוש בהמחאות או בכרטיסי אשראי, מלבד כרטיסי דביט (כרטיסי חיוב ישיר שאינם מאפשרים כניסה ליתרת חובה).
  4. ואיסור על הקמה של תאגיד וחברה בע"מ.

למרות זאת, לממונה קיים שיקול דעת האם להסיר את ההגבלות האמורות, או חלקן, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין או אם הוא קבע כי יהיה בכך דווקא משום שיפור מצבם של הנושים ולטובת ההליך בכללותו ורשאי הוא לקבוע ערבות אותה יספק החייב לשם הסרת ההגבלה האמורה.  

במהלך תקופת הביניים נערכות בדיקות מצבו הכלכלי של החייב והממונה קובע לו את התשלומים החודשיים אותם עליו לשלם לקופת הנשייה, לאחר שקלול דמי המחיה הדרושים לו לקיום בכבוד.

דמי המחיה הם הכספים להם נדרש החייב לשם קיום בכבוד תוך שקלול כלל הוצאותיו, ובכלל זה הוצאות ילדיו הסמוכים על שולחנו, וכלל הכנסותיו, ובכלל זה הכנסות בן זוגו וילדיו שהוצאותיהם נכללו בחישוב האמור, והכל בכפוף לנסיבות של כל מקרה לגופו.

 במידה והשתנו הנסיבות שבגינן נקבעו דמי המחיה, רשאי הממונה, לבקשת החייב עצמו או נושה, לשנות את החישוב האמור הן לשם הפחתה של דמי המחיה והן לשם הגדלתו.

הפעלת עסק היחיד במהלך תקופת הביניים

סעיף 157 לחוק קובע פעולה נוספת אשר רשאי הממונה לבצע בתקופת הביניים והיא הפעלת עסקו של החייב, בין אם בהסכמתו או לפי בקשתו, ובין אם ללא הסכמתו אם ראה לנכון לבצע זאת לשם העשרת קופת הנשייה וטובת הנושים וההליך.

157. (א)  הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים.

           (ב)  הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.

           (ג)   על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז' בחלק ב', בשינויים המחויבים.

בסוף תקופת הביניים יוציא הנאמן דו"ח על התנהלות היחיד במהלך תקופת הביניים, האם שולמו התשלומים החודשיים, האם היחיד דיווח במועד ובכלל יסקור ויתאר את כל ממצאי הבדיקה שערך בנוגע לנסיבות הסתבכות היחיד. את הדו"ח ישלח הנאמן לממונה ולאחר מכן יישלח הדו"ח, עם הערות הממונה, לבית המשפט ובהסתמך עליו יינתן הצו לשיקום כלכלי.

דו"ח מסכם של ממצאי בדיקת הנאמן

סעיף 153 לחוק קובע כי:

153. (א)  עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה – דוח ממצאי הבדיקה).

           (ב)  הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי-שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי-הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף 117.

           (ג)   דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:

(1)   מקצועו והשכלתו של היחיד;

(2)   נכסי קופת הנשייה, וככל האפשר, הצעה באשר לאופן מימושם;

(3)   פעולות שביצע הנאמן בתקופה של בדיקת המצב הכלכלי של היחיד;

(4)   תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות;

(5)   פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;

(6)   התנהלות היחיד בתקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי;

(7)   פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להבטחת נכסים, כמשמעותן בסימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב' בחלק ד';

(8)   אם היה ליחיד עסק – המלצה לעניין המשך הפעלת העסק לפי סעיף 157.

           (ד)  הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו; כל נושה רשאי לעיין בדוח.

           (ה)  היחיד והנושים רשאים להעביר לממונה את התייחסותם לדוח בתוך 30 ימים ממועד מסירתו.

           (ו)   השר יקבע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו, ולעניין ההודעה לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו.