המטרה המרכזית של חוק חדלות פירעון, או בשמו המלא- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק" ו/או "חוק חדלות פירעון"), כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף הראשון לחוק, היא לאפשר למי שהסתבך כלכלית ונקלע לחובות שהוא לא יכול לשלם, לפתוח דף חדש בחיים ולהשאיר מאחוריו את החובות שנוצרו עד הפתיחה של הליכי חדלות הפירעון.

מטרות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

החוק הזה, החליף את החיקוק הקודם בנושא, שנקרא פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה" ו/או "פקודת פשיטת הרגל").

החוק כולל הרבה שינויים חשובים הבאים לטובת חייבים שיצרו חובות בתום לב ונקלעו, באשמתם או שלא באשמתם, למה שמכונה "תאונה כלכלית".

מהותו של החוק ומטרותיו מובהרות כבר מקריאה ראשונית של השם שניתן לחוק, היינו- "חדלות פירעון" ו- "שיקום כלכלי".

בסעיף 373 לחוק נקבעו הוראות המעבר שלו לפיהן החוק נכנס לתוקפו 18 חודשים לאחר חקיקתו (או יותר נכון, לאחר פרסומו ברשומות) וכי הוא יחול על הליכי חדלות פירעון, שמן החודש של הליכי פשיטת רגל, שיוגשו לאחר ה- 15.9.2019. הליכים שהוגשו לפני תאריך זה ימשיכו להתנהל לפי הוראות פקודת פשיטת הרגל אולם נקבע במספר פסקי דין כי הוראות הפקודה יפורשו, במידת האפשר וכשיידרש הדבר, לפי רוח חוק חדלות הפירעון ומהותו (כפי שנקבע, לדוגמא, בע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן, מקבוצת ענבל אור נ' ארז).

החלק הראשון בשם של החוק מצביע על כך, כאמור, כי החוק מאגד בתוכו את הכללים וההוראות לניהול הליכי חדלות פירעון, או בשמם הקודם הליכי פשיטת רגל.

החלק השני בשם של החוק, מצביע על הדגש ששם המחוקק בשיקום כלכלי של חייבים שנקלעו לחובות גבוהים אותם הם לא יכולים לפרוע.

המטרה הראשונה של חוק חדלות פירעון-

סעיף הראשון של החוק מצוין בפירוש כי מטרת החוק הראשונה היא "להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי-

מטרה חשובה זו של החוק הובאה כבר בדברי ההסבר לחוק כפי שהובאו בהצעת החוק שדנה בחוק ופורסמה ברשומות ב- 2.3.2016 (להלן: "הצעת החוק") שבה צוין כי:

"המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו וכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה. החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית.

דברי ההסבר לחוק-

כבר מדברי ההסבר אנו רואים כי חל שינוי תפיסתי לגבי החייב, לעומת פקודת פשיטת הרגל, כאשר שיקומו הכלכלי של החייב נמצא במרכז ההליך, ולא רק האינטרס הכלכלי של הנושים, מבלי כמובן להפחית מזכותם של הנושים להיפרע ככל הניתן מהחייב.

מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

אחת מהסיבות כי החוק שם דגש חשוב כל כך על שיקום החייבים, היא גם בשביל למנוע ככל הניתן מהחייב, המכונה יחיד בסעיפי החוק, מלהסתבך כלכלית פעם נוספת, כי הדבר הזה יכול להביא, בסופו של דבר, לנטל כלכלי דווקא על המשק.

לדוגמא, עשויים להיווצר שוב חובות אבודים ונזקים לרשויות המס והמדינה,

ספקים עשויים לקרוס כלכלית עקב חדלות פירעון נוספת של אותו אדם,

עזרה סוציאלית שעשויה המדינה להעניק לחייב ולמשפחתו תעלה כסף רב לכלכלה וכו'.

מטרת החוק השנייה-

בהמשך הסעיף הראשון לחוק נקבע כי מטרת החוק השנייה שהיא "להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים";

בנוגע למטרתו השנייה של החוק צוין בהצעת החוק כי:

"המטרה השנייה של החוק המוצע היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון."

זאת אומרת, למרות שהמטרה המוצהרת של החוק היא כי יש לשקם את החייב, החוק לא מתעלם מזכותם המוצדקת של הנושים לקבל, אפילו אם זה באופן חלקי, את חובותיהם מהחייב. יותר מזה, מבחינת המחוקק דווקא שיקומו הכלכלי של החייב יכול להגדיל את נכסיו ובכך הנושים יוכלו לקבל חלק גדול יותר מהחוב כלפיהם.  

הגדלת שיעור החוב לנושים-

השאלה שנשאלת, כמובן, היא איך ניתן להגדיל את הנכסים של החייב כאשר הוא מצוי בהליכי חדלות פירעון?

התשובה לכך היא כי הגדלת ערך הנכסים יכולה להתבצע, לדוגמא,  על ידי-

  1. מתן אפשרות לחייב להפעיל את העסק שלו (באישורו של בית המשפט ובפיקוחם של הגורמים הממונים), וזאת כמובן אם החייב יראה כי תצמח תועלת לנושים מהפעלת העסק שלו על פני עבודתו כשכיר במקום אחר.  

סעיף 157 לחוק חדלות פירעון קובע כי:

157. (א)  הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים.

לדוגמא, אם קבלן אינסטלציה הגיע למצב של חדלות פירעון ייתכן ויראה כי המשך עבודתו כאינסטלטור עצמאי יכניס הרבה יותר כסף לקופת הנשייה מאשר עבודתו כשכיר במקום עבודה אחר או במקצוע אחר, ולכן האינטרס הכללי גם של הנושים, גם של החייב וגם של הגורמים הממונים לאפשר לו, תחת פיקוח ומעקב, להמשיך ולפעול כעצמאי בתחום התמחותו.

2. דבר נוסף, ניתן לעודד את החייב להגדיל את ההכנסה החודשית שלו תוך השארת חלק גדול יותר מההכנסה בידיו. כך מרוויחים כולם- גם הנושים שמרוויחים מהעשרת קופת הנשייה וגם היחיד עצמו שזוכה להשאיר בידיו חלק גדול יותר מההכנסה החודשית שלו.

מטרת החוק השלישית-

המטרה השלישית של החוק קובעת כי  "יש לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים."

מטרה זו, למעשה קשורה למטרה הראשונה של החוק לשקם את החייב ואולם כאן מדובר לא רק בשיקום החייב אלא באינטרס ובמטרה מוצהרת של החוק לעזור לחייב להשתלב מחדש בחברה בשביל שאותו אדם יכול לחזור להיות חלק פעיל ויצרני במשק, ובחיי המסחר והכלכלה.

בנוגע למטרה השלישית של החוק צוין בהצעת החוק כי:

"המטרה השלישית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. ההסדרים הקבועים בדין הקיים מיושנים ואינם מותאמים למציאות המודרנית. ההסדרים בחלקם אינם ברורים ולוקים בחסרים רבים. המבקש ללמוד את הדין הקיים מדברי החקיקה יתקשה להבין כיצד מתנהלים הליכי חדלות הפירעון, מהי תכליתם, כיצד הם מסתיימים ומהם ההסדרים המדויקים החלים עליהם."

שילוב היחיד במרקם החיים הכלכליים-

רוח החוק, כפי שניתן להבין ממטרותיו המוצהרות, היא כאמור להביא לשיקומו הכלכלי של יחיד בהליך חדלות פירעון. דרך נוספת להביא לשיקומו של יחיד שנקלע לחובות היא לנסות ולהסדיר את חובותיו עוד לפני כניסתו להליך חדלות פירעון. את המטרה הזאת מאפשר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי להשיג על ידי מתן אפשרות ליחיד להגיע להסדר נושים על פי הוראות סעיף 319 לחוק הקובע כי יחיד יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר הסדר חוב עם נושיו, והכל גם אם לא התחיל הלכה למעשה את הליך חדלות הפירעון באופן מעשי.

כמו כן, ומתוך ליצור וודאות לגבי ניהול ההליכים החוק קובע מסגרת זמנים ברורה לניהול ההליכים לשם כך כי אדם שנקלע להליכי חדלות פירעון יידע כי בתוך תקופת זמן מוגדרת הוא יכול לסיים את ההליך ולצאת לדרך כלכלית חדשה.

לסיכום, ולפחות על פי האמור בסעיף עצמו, כמו גם מהדברים שצוינו בדברי ההסבר לחוק, המטרה החשובה של שיקומו הכלכלי של החייב נובעת גם מתוך ההבנה כי שיקום כלכלי של יחידים שנקלעו "לתאונה כלכלית" הוא גם ערך חברתי ואינטרס כלכלי של המשק עצמו, וזאת בשונה מהוראות פקודת פשיטת הרגל בה לא ניתן ביטוי מוצהר לאינטרס שיקומו של החייב.