הצו לשיקום כלכלי הוא השלב הארוך ביותר בהליך חדלות פירעון ומתחיל לאחר הדיון בבית המשפט בו נקבע הצו לשיקום כלכלי. לאחר שמסתיימות כל החקירות והבדיקות הכלכליות במהלך תקופת הביניים, ישלח הנאמן לממונה את הדו"ח הסופי בעניין החייב והממונה יכין חוות דעת מסודרת, בהסתמכו על חוות הדעת של הנאמן ויגישה לבית המשפט.

הצו לשיקום כלכלי- הוראות החוק

סעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקול כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") קובע כי:

161. (א)  לאחר הגשת הצעת הממונה לפי סעיף 154, ולאחר שקיים דיון בהצעתו, יקבע בית המשפט, בהקדם האפשרי, בצו לשיקום כלכלי שייתן, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי.

           (ב)  בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:

(1)   חובת התשלומים שתיקבע בהתאם להוראות סימן ב': חובת תשלומים, ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים ותקופת התשלומים; ואולם אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי סימן ג': הפטר לאלתר, יורה בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד;

(2)   הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף 164, ובהפטר לאלתר – בהתאם להוראות סעיף 167(ג);

(3)   אופן מימוש נכסי קופת הנשייה;

(4)   הגבלות כאמור בסימן א': הגבלות, לפרק ז' או חלקן, שיחולו על היחיד לתקופה שיורה בית המשפט, אם מצא כי הן נחוצות לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו; לעניין זה, חזקה כי ההגבלות נחוצות אם מתקיים לגבי החייב תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף 163(ג)(1) עד (3);

(5)   הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי; השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין קיום הכשרה כאמור;

(6)   חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות סעיף 175.

מה נכלל בצו לשיקום כלכלי

כאמור לעיל סעיף 161 לחוק קובע מה ייכלל בצו לשיקום כלכלי-

  1. גובה התשלום החודשי שישלם היחיד ואורך התקופה שיהיה עליו לשלם.
  2. איזה נכסים מנכסי היחיד ייכללו בקופת הנשייה.
  3. איזה הגבלות יוטלו על היחיד בתקופת התשלומים.
  4. ואיזה חובות יוחרגו מההפטר.
הצו לשיקום כלכלי בהליך חדלות פירעון

לאחר קבלת הדו"ח יכין הממונה את התכנית לשיקום הכלכלי של החייב ויגיש אותה לבית המשפט לשם דיון בבקשה וקבלת אישור לתכנית. זהו למעשה אחד השינויים המהותיים שיש בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לעומת פקודת פשיטת הרגל, ולפיו ניתן משקל משמעותי לשיקום כלכלי של החייב ואינטרס השבתו למעגל היצרני בחברה.

התשלומים בתקופת השיקום הכלכלי

החלק העיקרי בתכנית מוקדש לגובה התשלום החודשי אותו יצטרך היחיד לשלם, ומשך הזמן בו ישלם את התשלום הזה, בשל כך כי תשלום זה נחשב לאחד מהמקורות העיקריים להעשרת קופת הנשייה, ולעיתים קרובות הוא מהווה את המקור היחידי להעשרה כלשהי של קופת הנשייה ותשלום הוצאות ההליך.

סעיף 162 לחוק קובע כי בית המשפט יקבע את התשלומים שיוטלו על היחיד-

162. (א)  בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, לפי הוראות אלה:

(1)   גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), לא היה ליחיד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי סעיף 175(א)(1), רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו;

(3)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

           (ב)  השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין –

(1)   דרך חישוב דמי המחיה (בחלק זה – כללי המחיה בכבוד);

(2)   דרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד.

כמה זמן נמשכת תקופת השיקום הכלכלי

סעיף 163 קובע את משך התקופה בה יצטרך היחיד לעמוד בתשלומים האמורים-

163. (א)  תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1)   בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

(א)   נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

(ב)   לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

(ג)    הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

(2)   ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)   הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

(ב)   הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

(ג)    מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;

(3)   היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

(4)   ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

כמו כן, בתכנית השיקום שיקבע בית המשפט, שיסתמך בדרך כלל על הצעת הממונה, ייקבע, בנוסף לכל האמור, גם האם החייב יהיה זכאי לקבל הפטר מיידי מחובות העבר שלו, שנקרא הפטר לאלתר, וזאת במקרה בו יכולת ההשתכרות שלו נמוכה מגובה דמי המחיה לקיום בכבוד להם הוא זכאי.

הפטר לאלתר במקום תקופת שיקום כלכלי

בעניין ההפטר לאלתר, סעיף 167 לחוק קובע כי:

167. (א)  בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט': הפטר, לאלתר.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג), אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

           (ג)   נתן בית המשפט ליחיד הפטר לאלתר, רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, או חלק מהנכסים כאמור, ייכללו בנכסי קופת הנשייה, בכפוף למגבלות שבסעיף 164(א) ו-(ב), וכן רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להורות כאמור לגבי נכסים מסוימים גם לתקופה העולה על שלוש שנים.

על אף שקבלת הפטר לאלתר זו משאלת לב של רוב החייבים, הענקת הפטר זה אינה דבר נפוץ ומדובר רק בנסיבות יוצאות דופן בהן לחייב אין כמעט יכולת השתכרות שתעשיר את קופת הנשייה ואת הנושים בסכומי כסף כלשהם, או שמדובר בנסיבות אחרות וחריגות מאוד.

עם זאת, גם אם ניתן לחייב הפטר לאלתר, סעיף 167 לחוק מאפשר לבית המשפט לקבוע כי נכסים שעתיד החייב לקבל בתקופה עתידית של כ- 3 שנים, ייחשבו כחלק מקופת הנשייה ויחולקו לנושים לפי סדר הנשייה.

לקראת תום תקופת התשלומים שנקבעה יגיש הנאמן לממונה דו"ח מסכם שיפרט את התנהלותו של החייב בהליך, את עמידתו בתשלומים ובשאר התנאים שנקבעו בצו לשיקום כלכלי.

סעיף 172 קובע כי:

172. (א)  שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים יגיש הנאמן לממונה דוח מסכם לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים.

           (ב)  הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד, והוא יועמד לעיון הנושים בהתאם להוראות שיקבע הממונה.

הארכת תקופת השיקום הכלכלי

אם הממונה סבר כי הדו"ח המסכם מצביע על כך כי החייב לא עמד בתנאי הצו, רשאי הוא לבקש מבית המשפט, לפני תום תקופת התשלומים, לשנות את הצו ולהאריך את תקופת ביצוע התשלומים לפי הנסיבות.

סעיף 173 לחוק קובע כי:

173. (א)  מצא הממונה, לאחר קבלת הדוח המסכם כאמור בסעיף 172, כי היחיד לא עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי יש בכך כדי להצדיק את שינוים, יגיש לבית המשפט בהקדם ולא יאוחר מתום תקופת התשלומים, בקשה לשינוי תנאי הצו כאמור בסעיף 170, וימסור ליחיד ולנושים הודעה על כך.

           (ב)  הגיש הממונה לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף קטן (א), תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה, שתינתן בהקדם האפשרי.

           (ג)   דחה בית המשפט את בקשת הממונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יורה לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא כי יש הצדקה להימנע מהשבה כאמור בנסיבות העניין.

כמו כן, בית המשפט רשאי לקבוע תקופות תשלומים ארוכות יותר מ- 3 שנים אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים: התנהלות לא ראויה וחסרת תום לב של החייב במהלך הליכי חדלות הפירעון, ניצל לרעה את ההליכים, לא שיתף פעולה עם הנאמן, הסתיר מידע, הסתיר נכסים או פעל באופן אחר שפגע בניהול ההליכים או בנסיבות בהן בית המשפט סבור כי לא ראוי לקבוע ליחיד תשלום חודשי משך 3 שנים בלבד.