הסדרי נושים בחדלות פירעון מאפשרים ליחיד שפנה להליכי חדלות פירעון לסיים את ההליכים בפרק זמן קצר יחסית ועם וודאות גבוהה בהקשר לתוצאת ההליך.

אולם, מטבע הדברים, לאדם המגיע לחדלות פירעון אין את האמצעים הכלכליים המספיקים לתשלום חובותיו במלואם. עם זאת, אם אותו אדם כבר נקלע להליכי חדלות פירעון, אז עצם הימצאותו בהליך שכזה משנה את האופן בו מתייחסים אליו הנושים והדבר מאפשר לו, לעיתים קרובות ובניסיון להימנע מניהול מלא וארוך של הליכי חדלות פירעון, להגיע להסדרי נושים בחדלות פירעון.

הנושים יודעים שברגע שאדם הכריז על חדלות פירעון, או הגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, ככלל, לא ניתן לפעול כנגדו בהליכי גבייה רגילים בהוצאה לפועל ולמעשה לא ניתן להיפרע ממנו באמצעות הליכי גבייה פרטניים.

זאת אומרת, מרגע שאדם פנה להליכי חדלות פירעון, למעשה הוא לא יכול לפרוע יותר חובות לאף אחד מהנושים שלו מבלי לקבל את הסכמת בית המשפט או הגורמים הממונים על ההליך.

לפיכך, ייתכן וזהו זמן טוב יחסית לחייב, בהתחשב בנסיבות, לנסות ולהגיע להסדרי נושים בחדלות פירעון.

הסדרי נושים בחדלות פירעון

חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") מסדיר את הסוגיה האמורה. סעיף 318 לחוק קובע כי:

318.  בחלק זה –

           "הסדר חוב" – הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב;

           "בעלי עניין", בהסדר חוב – הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם חברי התאגיד, או סוג שלהם.

מרגע שהיחיד החליט כי הוא מעוניין לנסות והגיע להסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון, הוא יכול לעשות שימוש בחוק שמאפשר לו אף לקבל עיכוב הליכים במהלך ניהול הליכי ההסדר.

סעיף 319יז לחוק קובע כי:

319יז. (א) יחיד שאין לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט בתקופה הקובעת בקשה לעיכוב הליכים לפי סימן זה, לשם גיבוש הסדר חוב עם בעלי העניין בו; היחיד ישלח העתק מהבקשה ומהמסמכים שצורפו לה לממונה.

           (ב)  היחיד יכלול בבקשה את הפרטים והמסמכים שיש לכלול בבקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, למעט הסדר החוב המוצע, ויצרף לבקשה את כל אלה:

(1)   מתווה ראשוני להסדר החוב;

(2)   אם הסדר החוב דרוש לשם המשך הפעלת עסקו, יפרט היחיד את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק עד אישור ההסדר ויצרף לבקשה תוכנית הפעלה כאמור בסעיף 319ג, והכול בהתאם למאפייני העסק;

(3)   דוח ופרטים כאמור בסעיף 104(ב);

(4)   הצהרה כי הוא מבין את ההוראות שיחולו עליו עם מתן ההחלטה על עיכוב ההליכים ומתחייב לעמוד בהן; הממונה יפרסם באתר האינטרנט שלו נוסח הצהרה מוצע ויפרט בו את ההוראות שיחולו על היחיד עם מתן ההחלטה כאמור באופן בהיר ונגיש.

משרד עורכי דין לחדלות פירעון

בחינת הסדרי נושים על ידי בית המשפט

אם בית המשפט יקבע כי הצעת ההסדר היא בעלת סיכויים סבירים לקבל את אישור הנושים, הרי שהוא רשאי להעניק ליחיד עיכוב הליכי גבייה כנגדו. סעיף 319יח קובע כי:

319יח. (א) בית המשפט יורה על עיכוב הליכים נגד יחיד, אם מצא שמתקיימים כל אלה, אלא אם כן מצא כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט:

(1)   עיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב;

(2)   אין חשש סביר שעיכוב ההליכים יפגע פגיעה מהותית בנכסיו הקיימים של היחיד;

(3)   לגבי יחיד המנהל עסק – אין חשש סביר שהפעלת העסק בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים, ויש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק עד אישור הסדר החוב.

דחיית הבקשה לעיכוב הליכים בהסדר נושים

           (ב)  בית המשפט יורה כאמור בסעיף קטן (א), לבקשת היחיד, או אם מצא כי יש צורך בכך, לאחר קבלת עמדת הנושים.

           (ג)   בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1)   יש חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;

(2)   יש חשש ממשי כי היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבטיח אותו מנושיו;

(3)   יש חשש ממשי כי היחיד עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים.

           (ד)  עיכוב ההליכים יהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 30 ימים, אם מצא כי יש במהלכן סיכוי סביר להשלמת אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט וכי מתקיימים יתר התנאים בסעיפים קטנים (א) ו-(ג).

           (ה)  הורה בית המשפט על עיכוב הליכים, רשאי הוא לקבוע מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, לקבוע מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ולקבוע מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.

           (ו)   הממונה יפרסם הודעה על החלטה על עיכוב הליכים לגבי יחיד באתר האינטרנט של משרד המשפטים וישלח הודעה על כך ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו; מנהל ההסדר ימציא העתק מהבקשה וההחלטה בה למי שיורה בית המשפט ובתנאים שיורה.

עיכוב הליכים בהסדרי נושים בחדלות פירעון

עם זאת חשוב להדגיש כי מתן עיכוב ההליכים על ידי בית המשפט לא אומר כי היחיד יכול לפעול באוות נפשו וליצור חובות חדשים שירעו את מצבם של נושיו הישנים ונושיו החדשים, ולפיכך מוטלות עליו הגבלות לפי סעיף 319 וסעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

319כד. ניתנה החלטה על עיכוב הליכים, יחולו על היחיד הוראות אלה:

(1)  היחיד לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי אלא באישור בית המשפט; האישור יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת; על היחיד יחולו הוראות הממונה לפי סעיף 123(ב) לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור בית המשפט;

(2)  היחיד לא יבצע עסקאות בנכסיו שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין יחיד המנהל עסק – שאינן במהלך עסקיו הרגיל, אלא באישור בית המשפט; אישור יכול להינתן לעסק המסוימת או לסוג מסוים של עסקאות ויכול שיינתן מראש;

(3)  היחיד ידווח לממונה ולמנהל ההסדר על כל שינוי מהותי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי סימן זה;

(4)  יחיד שניתנה לגביו החלטה על עיכוב הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתנה לגביו ההחלטה, ויציין כי הוא "בעיכוב הליכים בתקופת מצב חירום בשל נגיף קורונה" בתקופת עיכוב ההליכים; על היחיד יחולו הוראות הממונה לפי סעיף 124(ב) לעניין סוגי עסקאות שבהן לא תחול החובה לציין את הליכי חדלות הפירעון;

(5)  לגבי יחיד המנהל עסק יחולו גם הוראות סעיף 319יא(1), (2), (5), (6), (8) ו-(9), בשינויים המחויבים.

הגשת בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 321 לחוק

סעיף 321 לחוק קובע כי:

321.  (א)  המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו:

(1)   היה החייב יחיד – החייב;

(2)   היה החייב תאגיד – התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה – אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9.

          (ב)  מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף 82(ב); השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.

          (ג)   מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה.