הימשכות הליכי חדלות פירעון היא אחת השאלות החשובות לכל מי שמתעניין בכניסה להליך של חדלות פירעון. ככלל, ההליך מתחלק לשתי תקופות עיקריות- התקופה הראשונה, שנקראת גם "תקופת הביניים", נמשכת כשנה והתקופה השנייה, שנקראת גם "תקופת השיקום הכלכלי", נמשכת כשלוש שנים, והכל כמפורט בהמשך.

הוראות החוק לגבי הימשכות הליכי חדלות פירעון-

הליך חדלות פירעון מתחיל עם הגשת בקשה לפתיחת הליכים, לפי סעיף 104 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק")-

104. (א)  היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:

(1)   הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;

 (2)   סך חובותיו עולה על 149,559.43 שקלים חדשים.

……

           (ד)  בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים, וניתן להגישה גם באופן מקוון; לעניין זה, "מחוז" – בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

הימשכות הליכי חדלות פירעון- תקופת הביניים

החוק קובע כי לאחר 30 ימים החוק קובע כי יינתן צו לפתיחת הליכים. עם זאת, בפרקטיקה לעיתים קרובות הימשכות הליכי חדלות פירעון בשלב הזה ארוכה יותר ולוקח בין חודש וחצי לחודשיים לקבלת הצו ולעיתים קרובות אפילו יותר, בעיקר במצבים בהם נדרשים להשלמת מסמכים חסרים או נדרשים להבהרות לגבי הפרטים המופיעים בבקשה.

סעיף 105 לחוק קובע כי:

105. (א)  מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 104(א), ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים.

           (ב)  לשם החלטתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) ולקבל מידע, לרבות באופן מקוון, מהגורמים המנויים בסעיף 104(ב)(3), לפי הוראות אותו סעיף.

           (ג)   סבר הממונה כי אין די במידע שבידו כדי לקבל החלטה בבקשת היחיד, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הממונה כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.

במועד מתן צו פתיחת ההליכים ימונה נאמן להליך, יוקפאו ההליכים כנגד היחיד ויוטלו הגבלות נוספות הנדרשות לשם ביצוע ההליך כראוי ופיקוח על היחיד, הכנסותיו, הוצאותיו והתנהלותו.

תוצאות הצו לפתיחת הליכים-

סעיף 121 לחוק מונה את תוצאות הצו פתיחת הליכים-

121. עם מתן צו לפתיחת הליכים –

(1)  נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;

(2)  לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;

(3)  יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב', בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות;

(4)  לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

(5)  הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לפי הוראות פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו;

(6)  תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז': תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, שבמהלכה –

(א)   יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א': הגבלות, לפרק ז' לפי הוראות אותו סימן;

משך הימשכות הליכי חדלות פירעון נקבע, ככלל, בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי  לארבע שנים ותלוי בנסיבות ובאופן ניהול ההליך

(ב)   הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו לפי הוראות סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז'.

לאחר מכן מתחילה תקופה בת 9 חודשים במהלכה מתנהלת חקירה בדבר נסיבות ההסתבכות הכלכלית, הערכת שווי של נכסיו המוצהרים, האם קיימים נכסים אחרים, מהו היקף החובות, הרכב החובות וסדר הנשייה.

דו"חות סיכום של הנאמן לממונה-

בסוף התקופה ישלח הנאמן לממונה דו"ח מסודר המפרט את כל הממצאים שעלו במהלך הבדיקה בנוגע ליחיד. סעיף 153 לחוק קובע כי:

 153. (א)  עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה – דוח ממצאי הבדיקה).

           (ב)  הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי-שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי-הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף 117.

           (ג)   דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:

(1)   מקצועו והשכלתו של היחיד;

(2)   נכסי קופת הנשייה, וככל האפשר, הצעה באשר לאופן מימושם;

(3)   פעולות שביצע הנאמן בתקופה של בדיקת המצב הכלכלי של היחיד;

(4)   תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות;

(5)   פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;

(6)   התנהלות היחיד בתקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי;

(7)   פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להבטחת נכסים, כמשמעותן בסימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב' בחלק ד';

(8)   אם היה ליחיד עסק – המלצה לעניין המשך הפעלת העסק לפי סעיף 157.

לאחר כחודשיים משליחת הדו"ח מהנאמן לממונה, שולח הממונה את הדו"ח המסכם לבית המשפט ולאחר כחודש-חודשיים מתקיים דיון בבית המשפט ובו ניתן, בדרך כלל, צו שיקום כלכלי המפרט את תכניתו של הממונה לאופן ניהול ההליכים, המתווה המוצע לפירעון החובות, מלא או חלקי, גובה התשלומים החודשיים, הטלה של הגבלות נוספות או ביטול הגבלות שכבר הוטלו ועוד.

דו"ח הסיכום מהממונה לבית המשפט

סעיף 154 לחוק קובע כי:

154. (א)  הממונה יגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד (בסימן זה – הצעת הממונה).

במעמד זה יתקיים דיון בפני בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, בהתאם לגובה החובות (ככלל, בית המשפט ידון בחובות בסך של 150,000 ₪ ומעלה, בעוד שחובות עד 150,000 ₪ יידונו בפני רשם ההוצאה לפועל).

חשוב להדגיש כי לשון החוק קובעת כי פרק הזמן בין מתן הצו לפתיחת הליכים ובין הדיון בפני בית המשפט יעמוד על כ- 12 חודשים אולם בפרקטיקה פרק זמן נמשך יותר ועומד על כשנה וחצי ואפילו יותר.

במהלך הדיון יבחן בית המשפט, או הרשם, את כל הנתונים שהובאו בפניו ונתגלו במהלך החקירות שבוצעו בתקופת הביניים.

בשלב הבא בית המשפט יעניק ליחיד הפטר מידי, שנקרא הפטר לאלתר, ליחיד באם נסיבות המקרה מאפשרות זאת (ככלל, כאשר אין חשש לחוסר תום לב קיצוני וכאשר יכולת ההשתכרות והפירעון מהיחיד לא קיים או נמוך באופן שמייתר את הצורך בתקופה של תשלומים עיתיים). יודגש כי הפטר לאלתר ניתן רק לעיתים רחוקות ובנסיבות מאוד מיוחדות.

תקופת השיקום הכלכלי- 3 שנים

באם לא ניתן הפטר לאלתר, תתחיל תקופת תשלומים עיתיים שנמשכת ככלל 3 שנים, כמצוין בסעיף 163 לחוק-

163. (א)  תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1)   בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

(א)   נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

(ב)   לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

(ג)    הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

(2)   ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)   הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

(ב)   הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

(ג)    מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;

(3)   היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

(4)   ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

           (ד)  מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג)(1) עד (3), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.

מתן ההפטר- השלב האחרון בהליך

בשלב הבא, ולאחר תום תקופת השיקום הכלכלי, ניתן בדר"כ ההפטר, וזאת באם עמד היחיד בכל תנאי הצו לשיקום כלכלי שניתן, שיתף פעולה עם הנאמן והממונה ועמד בתשלומים שהוטלו עליו.

סעיף 174 לחוק קובע כי:

174. (א)  בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 – עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה.

           (ב)  אין בהפטר –

(1)   כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131;

(2)   כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138, ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.

           (ג)   הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור.

לאחר מתן ההפטר, בית המשפט יחלק דיבידנדים סופיים לנושים והנאמן משוחרר מתפקידו.

סיכום-

לסיכום, ככלל, הליך חדלות הפירעון אמור להתנהל משך כארבע שנים, וזאת אם היחיד לא ביקש להוון תשלומים ולסיים את ההליך קודם לכן או במקרה בו בית המשפט לא קבע כי הצו לשיקום כלכלי יתקיים בתקופות זמן ארוכות יותר.