חוב הנובע מעבירה פלילית

מחלוקת מעניינת ביותר בתחום החדלות פירעון ופשיטת רגל נדונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית המשפט לערעורים על ערכאה קמא.

המחלוקת התמקדה בחייב אשר צבר חובות מוערכים בכתשעה מיליון שקלים לביטוח לאומי אשר נבעו מעבירות פליליות שביצע בעברו. כתוצאה מכך, קבע הממונה כי לא ליתן לחייב צו לפתיחת הליכים וכתגובה ערער החייב על החלטת הממונה.

הסוגייה האמורה נדונה בעחדל"פ 68247-07-23 שאהב סגייר נ' הממונה על חדלות פירעון (פורסם בנבו), בפני כב' השופט י' פנש, שם נקבע כי:

 

"ערעור על החלטת הממונה…בית המשפט דוחה את הערעור"

עורך דין שלומי ברדוגו מחיקת חובות בירושלים

בפסק הדין שפורסם ביום 18/10/23, קבע בית המשפט כי הוא דוחה את הערעור שהגיש החייב על החלטת הממונה שלא ליתן לו צו לפתיחת הליכים מהסיבות הבאות, כמפורט:

"החובות נוצרו מעבירות פליליות שעשה המערער"

 החובות שצבר המערער (החייב) לביטוח לאומי נבעו מעבירות פליליות שביצע בעברו. לכן, קבע  בית המשפט לא ליתן לחייב צו לפתיחת הליכים, קל וחומר שהפטר מהחוב האמור. לשיטתו של בית המשפט ועל פי הנסיבות אשר הוצגו בדיון, החובות נוצרו בחוסר בתום לב. לא למותר לציין כי בהליכי חדלות פירעון, פשיטות רגל ומחיקת חובות, בית המשפט נותן משקל רב לדרך בה נוצרו החובות ולמושג תום הלב בפרט, אשר חולש על כל ענפי המשפט. לפיכך, רצוי להיוועץ עם עורך דין לחדלות פירעון או עורך דין למחיקת חובות טרם פתיחת ההליך.

סיבה נוספת אשר בעקבותיה בית המשפט קבע כי אין להעניק לחייב צו לפתיחת הליכים או הפטר על החוב שיצר היא:

 

"בהתאם להוראות סעיף 175(א)(2)… חובות אלה לא יופטרו"

 

בית המשפט ביסס את עמדתו שהינה כאמור דחיית הערעור, על סעיף 175(א)(2) לחוק חדלות פירעון בו מפורטים החובות שאינם ברי הפטר, לדוגמא: חוב שנוצר עקב עבירה פלילית כנדון במאמר, חוב מרמה, מזונות, חוב שנוצר עקב פיגור וכדומה, חובות אלה מוגדרים בשפה המשפטית כחובות ב"דין קדימה" וככלל אינם ברי הפטר.

כמו כן, ישנם חריגים לסעיף 175(א)(2), לדוגמא: סעיף 175(ב) לחוק חדלות פירעון אשר בעזרתו ניתן לקבל צו לפתיחת הליכים או הפטר על חלק מן החובות שפורטו לעיל. מכאן נובעת החשיבות של חייב הנקלע לחובות להיות מיוצג על ידי עורך דין לחדלות פירעון או עורך דין לפשיטת רגל.

בהמשך לטענותיו של החייב בדיון, ניסה לטעון הוא כי החוב שנוצר הינו חוב אזרחי ולא פלילי וזאת בכדי לקבל צו לפתיחת הליכים או הפטר בגינו. אולם לא הצליח לעשות כן, בית המשפט דחה את עמדתו של החייב וזאת מפני שחלק מהחוב לביטוח לאומי נבע מתשלום לנפגע העבירה מהעבירות הפליליות שביצע המערער בעברו. נוסף על כן, בית המשפט ביסס את החלטתו והוסיף כי:

"אין לקבל את עמדתו של המערער שהחוב אזרחי…חובות לא ברי הפטר…אין לבזבז משאבים ציבוריים כאשר הסוף ידוע."

 לשיטתו של בית המשפט, מכלול הנסיבות של החייב מרמז על כך כי רבים הסיכויים אשר ליחיד לא יוענק הפטר ולכן אין סיבה מוצדקת לנהל הליך סרק אשר סופו ידוע מראש ולהקצות את משאבי הציבור לשווא.

לסיכום –

בשעה שהחובות עליהם דיווח החייב נוצרו בחוסר בתום לב או אינם ברי הפטר, כמצוין לעיל, וכפי שמפורט בסעיף 175(א) לחוק חדלות פירעון, נראה כי בית המשפט לא יורה על צו לפתיחת הליכים או הפטר. עם זאת, ישנם מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם למרות הנסיבות האמורות בית המשפט ישקול זאת בחיוב.

להיוועצות ניתן ליצור קשר- 02-6307061

דילוג לתוכן