הענקת הפטר לאלתר בשל מצב בריאותי

סוגייה מעניינת התגלגלה אל פתחו של בית המשפט השלום בירושלים והיא האם להעניק הפטר לאלתר לחייב בשל נסיבותיו הבריאותיות או שמא לתת ליחיד צו לשיקום כלכלי כנהוג בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

הסוגייה האמורה נדונה בתיק חדל"פ 49214-09-22 עדנאן עבאסי נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז ירושלים (פורסם בנבו), שם קבע כב' השופט ד' שאול גבאי ריכטר כי:

"מתן הפטר ליחיד…אין תוחלת בהותרת ההליך על כנו בשעה כה קשה ליחיד.. בהתחשב במכלול הנסיבות"

כאשר חייב פותח בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ישנם ארבעה שלבים עיקריים. הראשון, הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים אשר באמצעותו נפתח הליך חדלות הפירעון בעניינו של החייב וניתן לו עיכוב על ההגבלות וההליכים המשפטיים שהנושים הטילו עליו.

השני, אשר נקרא בשפה המשפטית תקופת הביניים, בתקופה זו הגורמים הממונים, הן הנאמן והן הממונה, בוחנים את התנהלותו הכלכלית של החייב בהליך.

השלב השלישי, דיון בבית המשפט המוסמך בגין הצו לשיקום כלכלי בו יקבע לחייב הסכום אשר יהיה עליו לשלם במסגרתו של הליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי וכן לפרק של כמה זמן.

השלב הרביעי והאחרון, עליו נדון במאמר, קבלת הפטר לאלתר (מן החובות), כלומר סיום ההליך. כאן המקום לציין כי כל אחד מהשלבים בהליך אשר עליהם פירטנו לעיל, משפיע על השלב שאחריו ולכן ליווי של עורך דין לחדלות פירעון ו/או עורך דין למחיקת חובות לאורך ההליך כולו הינו דבר חשוב ביותר.

בפס"ד האמור, בהגיעו של החייב לשלב השלישי (דיון בבית המשפט בצו לשיקום כלכלי) קבע בית המשפט כי:

"…נסיבות ההסתבכות אינן נגועות בחוסר תום לב… היחיד שיתף פעולה בתקופת הביניים… גילה אחריות… הגיש דוחות… עמד בצו תשלומים… עד לגילוי מחלתו"

כמו כן, וכפי שפורט קודם לכן, בתקופת הביניים הגורמים הממונים בוחנים את התנהלות החייב, עליו להגיש דוחות אשר מעידים על הכנסות והוצאות סבירות, לשלם תשלום חודשי לקופת הנשייה, לא לצבור חובות חדשים, לשתף פעולה בהליך וכיו"צ.

בפסק הדין אותו אנו סוקרים, החייב אכן עמד בכלל מחויבויותיו בתקופת הביניים והתנהל ללא דופי, לכן בית המשפט קבע כי יש "לדלג" על השלב השלישי, כלומר הענקת הצו לשיקום כלכלי ולהעניק לחייב הפטר לאלתר בשל הסיבות הבאות:

 

"…גם היום למרות מצבו היחיד עושה מאמצים רבים לכלכל עצמו… אין ליחיד כל נכסים לפירעון… בהתחשב במכלול הנסיבות… התקיימו תנאי סעיף 167(א) לחוק חדל"פ… יש להורות על הפטר לאלתר…"

 

כאמור, החייב עמד בכלל מחויבויותיו בתקופת הביניים ובהגיעו לדיון בצו לשיקום כלכלי, למרבה הצער, התגלתה לחייב מחלה כלשהי ולכן בית המשפט התחשב במכלול כלל הנסיבות, הן התנהלותו הכלכלית בהליך והן נסיבותיו האישיות (הבריאותיות) וקבע כי יש להעניק לחייב הפטר לאלתר מכוח סעיף 167(א)  לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר קובע כי:

  "בית המשפט לא יטיל על יחיד חובת תשלומים כאשר כושר השתכרותו אינה עולה על דמי מחייתו"

כלומר, ככל הנראה, בשל המחלה האמורה כושר השתכרותו של החייב נפגע ולכן תנאי סעיף 167(א) מתקיים, החייב לא יכול להשתכר מעבר להוצאות השוטפות של דמי מחייתו ולפיכך קבע בית המשפט כי יש להעניק לחייב בדיון לצו לשיקום כלכלי, הפטר לאלתר.

 

לסיכום,

אנו למדים כי בית המשפט נותן משקל רב למצב הבריאותי של חייב בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובו זמנית אכן גם מתייחס להתנהלותו. כמו כן, במקרים מסוימים, אם וכאשר בית המשפט מוצא כי ישנם טעמים מסוימים אשר מצדיקים זאת, רשאי הוא להעניק הפטר לאלתר וזאת טרם המועד שנקבע לכך בצו לשיקום כלכלי.

להיוועצות ניתן ליצור קשר- 02-6307061       

בהצלחה!

 

דילוג לתוכן