הברחת נכסים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

במאמר זה נסקור בקצרה את סוגיית הברחת הנכסים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומה הם הרכיבים שעל הנאמן להוכיח ולהציג בפני בית המשפט שאכן הנכסים הוברחו.

הסוגייה האמורה נדונה בבית משפט השלום בבאר שבע בפני כב' השופט י' גולן, תיק חדל"פ 48165-06-20 ניר שדה נ' אילנית רווח (פורסם בנבו), שם נקבע כי:

"בית המשפט דוחה את בקשתו של הנאמן… על ביטול פעולה להברחת נכסים… המשיבה הוכיחה כי התנהלותה לא מעידה על כך…המטרה לא הייתה להבריח נכסים."

עורך דין לחדלות פירעון בירושלים

ראשית, כאשר קיים נכס בבעלותו של חייב המתחיל בהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי, רשאי הנאמן להורות על מימושו של נכס מסוים אשר בבעלותו של החייב למען כיסוי חובותיו. כמו כן, ישנם חייבים אשר מנסים "להבריח" את הנכסים שבבעלותם טרם תחילת הליך חדלות הפירעון וזאת בכדי לשמור על ממונם. לכן, כאשר אדם מצוי בחובות חשוב להיוועץ עם עורך דין לחדלות פירעון ושיקום כלכלי או עו"ד למחיקת חובות, אשר בקיא בהליך ויודע כיצד להתנהל.

בתיק האמור, בית המשפט קבע כי לא התגבשו התנאים אשר מעידים על הברחת נכסים ולכן יש לדחות את בקשתו של הנאמן, מהסיבות הבאות כמפורט:

"מכוח סעיף 221 לחוק חדלון פירעון ושיקום כלכלי…יש להוכיח מספר תנאים."

 סעיף 221 לחוק חדלות פירעון מקנה לבית המשפט סמכות להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה. דהיינו, בית המשפט רשאי לבטל העברת נכס בין החייב לרוכש בהתקיימו התנאים אשר עליהם נרחיב בהמשך. יתרה מזאת, תחולת הזמן של בית המשפט לעשות כן הינה 7 שנים טרם החייב הגיש בקשה לצו פתיחת הליכים בעניינו. עם זאת, יש לזכור כי לבית המשפט קיים שיקול דעת וכל מקרה נבחן לגופו. כעת, נרחיב על התנאים האמורים:

"אין מחלוקת בין הצדדים כי התנאי הראשון בסעיף 221 לחוק חדלוק פירעון מתקיים."

התנאי הראשון בסעיף 221 לחוק חדלות פירעון הינו מועד הברחת הנכס. כלומר, מועד העסקה. כאמור בפסק הדין, תנאי זה פשוט להוכחה מכיוון שקיימים מסמכים והעברות כספים, קל וחומר כאשר מדובר בעסקת מקרקעין. אולם, המחלוקת בין הצדדים אירעה בהוכחת קיומו של התנאי השני מהסיבות הבאות:

"התנאי השני הינו היסוד נפשי של היחיד… היסוד לא מצוי בידיו של הנאמן…ניתן להוכיח אותות מרמה."

 הוכחת היסוד הנפשי אינה פשוטה, צריך להוכיח מה עבר במחשבותיו של החייב בזמן שביצע את מכירת הנכס. כלומר, אם התנהל החייב במהלך העסקה בתום לב וללא כל מחשבה להבריח את הנכס. או מנגד, עשה זאת בכדי שהנאמן לא יבקש מבית המשפט לכלול את הנכס בקופת הנשייה.

כמו כן, אותות המרמה עליהם דיבר השופט י' גולן הינם כלי עזר, אשר בפסיקה, התפרשו כמעשי העלמות מיסים, מכירת הנכס לקרוב משפחה וכיוצא באלה. באמצעות אותות המרמה, יכול הנאמן להוכיח כי בכוונותיו של החייב היה להבריח נכסים.

אם וכאשר יצליח הנאמן להוכיח אחת מאותות המרמה, נטל ההוכחה כי הדבר לא נעשה במרמה עובר לחייב. באירוע האמור החייבת הצליחה להוכיח כי:

 "החייבת הצליחה להוכיח כי התנהלותה תקינה…העסקה לא הייתה במטרה להבריח נכסים מהנושים."

 

כמו כן, החייבת, שככל הנראה יוצגה על ידי עו"ד לחדלות פירעון ושיקום כלכלי או עורך דין לפשיטת רגל, הצליחה להוכיח בפני בית המשפט כי התנהלותה של החייבת בעת ביצוע עסקת המקרקעין הייתה תקינה. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש לדחות את בקשת הנאמן ולהורות על ביטול הפעולה להברחת נכסים.

לסיכום:

אנו למדים כי בשעה שחייב מתחיל בפתיחת הליך חדלות פירעון, יכול הנאמן לבקש מבית המשפט להורות על ביטול עסקאות מסוימות אשר מעלות חשד כי בוצעו בכדי להבריח את נכסיו ולשמור על הונו של החייב. עם זאת, צריך הנאמן להוכיח את קיומם של שני התנאים האמורים בסעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כמו כן, ברוב המקרים בית המשפט לא יאשר בנקל את בקשתו של הנאמן, במיוחד כאשר מדובר בעסקת מקרקעין.

בעניין זה חשוב להדגיש כי היוועצות עם עורך דין לחדלות פירעון בירושלים (כמובן שהמיקום הגיאוגרפי אינו אקוטי וכל עורך דין לפשיטת רגל יכול לבחון את המקרה- עורך דין למחיקת חובות בירושלים, עורך דין פשיטת רגל בבית שמש ולמעשה כל עורך דין למחיקת חובות המתמחה בתחום).

להיוועצות ניתן ליצור קשר- 02-6307061

בהצלחה!

 

דילוג לתוכן