הפטרים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") מפורטים בחוק הקובע שלוש דרכים שונות העומדות בפני יחיד המנהל הליך חדלות פירעון ומאפשר לו, בסופו של דבר, לקבל הפטר לאחר סיום תקופת השיקום הכלכלי ועמידה בתשלומים שנקבעו לו.

מסלולים לקבלת הפטר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

אילו מסלולים קיימים לקבלת הפטר בחוק חדלות פירעון?

המסלול הראשון לקבלת הפטרים בחוק חדלות פירעון, והוא גם המסלול הנפוץ ביותר, הוא ניהול ההליכים בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון, כאשר גובה החובות עולה על סך של 150,000 ₪.

במסלול זה בית המשפט מעניק צו לשיקום כלכלי בו מפורטים התנאים בהם היחיד צריך לעמוד ותקופת הזמן בה ישלם, ברוב המקרים, תשלומים עיתיים. בסוף אותה תקופה, בית המשפט יעניק ליחיד, באם עמד בתנאים המפורטים בצו ושיתף פעולה באופן משביע רצון עם הממונה והנאמן.

סעיף 174 לחוק קובע כי:

174. (א)  בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 – עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה.

           (ב)  אין בהפטר –

(1)   כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131;

(2)   כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138, ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.

           (ג)   הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור.

בנסיבות מסוימות, ודי חריגות, אפשרי גם מצב בו יינתן ליחיד הפטר כבר במעמד מתן הצו לשיקום כלכלי וזאת בעיקר כאשר הנסיבות מאפשרות זאת ואין לנושים אפשרות ממשית להיפרע מנכסי היחיד או כאשר ליחיד אין יכולת השתכרות שתעשיר את נושים באופן ממשי.

קבלת הפטר בשל כושר השתכרות נמוך-

סעיף 167 לחוק קובע כי:

 167. (א)  בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט': הפטר, לאלתר.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג), אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

           (ג)   נתן בית המשפט ליחיד הפטר לאלתר, רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, או חלק מהנכסים כאמור, ייכללו בנכסי קופת הנשייה, בכפוף למגבלות שבסעיף 164(א) ו-(ב), וכן רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להורות כאמור לגבי נכסים מסוימים גם לתקופה העולה על שלוש שנים.

ניהול הליכי חדלות פירעון בפני רשם ההוצאה לפועל-

המסלול השני לקבלת הפטרים בחוק חדלות פירעון הוא ניהול ההליכים בפני רשם ההוצאה לפועל כאשר גובה החובות נמוך יחסית ועומד על סך של עד 150,000 ₪. ברוב המקרים מדובר על חובות נמוכים של משקי בית שלא עמדו בהתחייבויותיהם ולא מדובר בתסבוכות עסקיות סבוכות הדרושות הכרעה של ערכאות שיפוטיות בכירות.

סעיף 188 לחוק קובע  כי:

188. (א)  הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בסעיף קטן (ב), ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד, והכול בכפוף להוראות פרק זה.

           (ב)  רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון יהיה רשם הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל, בהתייעצות עם הממונה על הרשמים כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק ההוצאה לפועל, הסמיך אותו לשמש כרשם ייעודי להליכי חדלות פירעון, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לשם כך; עיקר עיסוקו של רשם כאמור יהיה בניהול הליכי חדלות פירעון.

           (ג)   על הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם הוצאה לפועל לפי פרק זה יחולו הוראות סעיפים 3א, 3ב ו-73א לחוק ההוצאה לפועל.

ככל והיחיד לא הגיע להסדר עם נושיו בפני הרשם, סעיף 199 מסמיך את הרשם להעניק את הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון-

199. לא גובש הסדר תשלומים מוסכם או הסדר שאושר בידי הנושים ורשם ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים, ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד בעל החובות בסכום נמוך.

ניהול הסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון

המסלול השלישי לקבלת הפטרים בחוק חדלות פירעון הוא קבלת הפטר בעקבות הסדר חוב של יחיד עם נושיו. בשל מהות הליכי חדלות פירעון, הנושים סוברים כי עדיף להם להגיע להסדר עם היחיד ולקבל חלק מהחוב מאשר להגיש תביעות חוב ולקבל, במקרה הטוב, חלק קטן מגובה החוב בעוד שנים לא מעטות.

במקרים מסוימים, חלק מהנושים מנסים לכפות את עמדתם הפרטית על עמדתם של רוב הנושים ומנסים להכשיל את הסדר החוב עם היחיד בשל סיבות שונות ומשונות.

במצב דברים זה, מוסמך בית המשפט לאכוף את ההסדר בין הצדדים גם על הנושים שהתנגדו לו, כל עוד שמהווים הם מיעוט והם אינם מתנגדים בשל סיבות לגיטימיות או מהותיות.

החוק מאפשר ליחיד להגיע להסדר עם נושיו גם לפני פתיחת הליכי חדלות פירעון, וגם במהלכם. סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה" ו/או "פקודת פשיטת הרגל") אפשר אף הוא לחייב להגיע להסדר עם נושיו אולם קבע, ככלל, כי על החייב להציע סך השווה לגובה חובות של לפחות 30% מסך החובות הקיים בפני שההצעה תובא לאישור.

הסדר נושים גם לפני פתיחת הליכי חדלות פירעון-

סעיף 321 לחוק משנה באופן דרמטי את הנושא ולמעשה החוק מאפשר ליחיד להציע כל סכום לשם הגעה להסדר בעוד שלנושיו נשמרת הזכות להתנגד להסדר באם ההצעה אינה מטיבה עמם דיו.

 321.  (א)  המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו:

(1)   היה החייב יחיד – החייב;

(2)   היה החייב תאגיד – התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה – אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9.

           (ב)  מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף 82(ב); השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.

           (ג)   מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה.

אילו מסלולים קיימים לקבלת הפטר בחוק חדלות פירעון

כאשר גובה החובות נחשב נמוך (והחוק קובע כי חובות שמתחת לסכום של 150,000 ₪ נחשבים נמוכים באופן יחסי) וההליך יתנהל כאמור לעיל בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי, קובע סעיף 196 לחוק כי הרשם רשאי לאשר הסדר תשלומים של היחיד עם הנושים שלו.

האם בכל מקרה יחיד יקבל הפטר בסיום ניהול הליך חדלות פירעון?

התשובה היא, כמובן, לא. לשם קבלת ההפטר על היחיד לעמוד בתנאים שנקבעו לו הן בצו לפתיחת הליכים ולאחר התקדמות ההליך, בתנאים שנקבעו לו בצו לשיקום כלכלי.

על היחיד לשתף פעולה באופן מלא עם הנאמן והממונה, לספק מסמכים שהוא נדרש להם במהלך ההליך, לדווח על הוצאותיו והכנסותיו וכמובן לעמוד בתשלומים החודשיים כפי שנקבעו לו בתחילת ההליך או במהלכו. במידה וה2יחיד לא יעמוד בתנאים הללו, או שיתגלה כי העלים נכסים או לא דיווח על נכסים או על הכנסות, ניהול ההליכים יכול להימשך באופן משמעותי ויכול אף להסתיים בביטול ההליך כולו ואף ביטול ההפטר, גם לאחר שניתן.

ביטול הפטר (סעיף 176 לחוק)-

חשוב מאוד להדגיש כי גם אם ניתן הפטר חלוט, לבית המשפט סמכות במקרים חריגים לבטלו. בין יתר המקרים, החוק מאפשר לבטל את ההפטר אם התגלה כי היחיד הסתיר עובדות שהיה בהן לשנות או לבטל את ההחלטה להעניק את ההפטר, או אם היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן בהמשך מימוש נכסיו לאחר שהוא כבר קיבל את ההפטר. סעיף 176 לחוק קובע כי:

176. (א)  בית המשפט רשאי, בכל עת, להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות סעיף 163(ג) עד (ה);

(2)   היחיד לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה כאמור בסעיף 174(ב)(2) או הפר, לאחר מועד ההפטר, תנאי מהותי מתנאי הצו לשיקום כלכלי כאמור באותו סעיף.

           (ב)  ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו.